המיקרוביוטה
המיקרוביוטה המקומית חיונית. הקשר שאתה מקיים איתו הוא בדרך כלל הדדי, שכן המיקרואורגניזמים שלך מספקים לך שורה של יתרונות הנעים מהגנה מפני פלישה של פתוגנים ופיתוח המערכת החיסונית, ועד לשיתוף פעולה בעיכול מרכיבי התזונה. של ויטמינים וחומרי תזונה חיוניים אחרים או התפתחות נוירולוגית בשלבים הראשונים של החיים.
יש לך קהילה מיקרוביאלית ייחודית שתלויה בגנוטיפ שלך ובחשיפה מוקדמת למיקרואורגניזמים בסביבתך. מכאן משתמע שהקולוניזציה מלידה תהיה שונה אצל כל אדם ושהיא תהיה תלויה בגורמים כמו סוג הלידה, מודל ההנקה, הסביבה הכפרית או העירונית, השימוש באנטיביוטיקה, בעיקר בגיל הרך וכו'. התפתחות לא מספקת של המיקרוביוטה של המעי שלך במהלך חודשי החיים הראשונים (בין אם בגלל העלייה במספר הניתוחים הקיסריים, נטישה מוקדמת של הנקה או סיבות אחרות) או, כבר בבגרות, בגלל שימוש לרעה באנטיביוטיקה, תזונה לא מספקת או תהליך ההזדקנות יכול להוביל למצב של דיסביוזה עם שינוי במיקרוביוטה, הן איכותית (דומיננטיות של מינים אחרים מהרגילים) והן כמותית (ריכוז נמוך יותר של חיידקים מועילים) .
התוצאה תהיה הפחתת השפעותיו הבריאותיות והופעת מחלות מכל הסוגים: עיכול, גינקולוגי, אלרגי, דרמטולוגי, מטבולי וכו'. למעשה, יותר ממאה פתולוגיות שיכולות להיות קשורות לדיסביוזיס תוארו. בשנים האחרונות, מחלות רבות בתחום בריאות הנפש נקשרו לשינוי בציר המיקרוביוטה-מעי-מוח. מודולציה של המיקרוביוטה באמצעות התערבות תזונתית או שימוש בפרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה הפכה לאסטרטגיה טיפולית ומניעתית מתפתחת עבור רבות מהפרעות אלו.
ציר המיקרוביוטה-מעי-מוח
ציר המיקרוביוטה-מעי-מוח הוא מסלול תקשורת דו-כיווני מוכר.
מתח יכול לשנות את תפקודי מערכת העיכול (התכווצויות לפני בדיקה), בעוד שתחושות ממערכת העיכול יכולות להשפיע גם על רגשות (ארוחה טובה, למשל) . תקשורת של מיקרוביום המעי והמוח מתבצעת דרך מסלולים מרובים כולל עצב הוואגוס, נוירופפטידים המופרשים במעי, ציטוקינים, טריפטופן ומטבוליטים כגון חומצות שומן קצרות שרשרת. מצד שני, המוח מווסת גם תגובות מיקרוביאליות במעיים באמצעות הפרשת מולקולות איתות אל פנים המעיים. באופן זה, התפקיד החשוב שתהיה למיקרוביוטה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית, הן במצבי בריאות והן במצבי מחלה, ברמת התפתחות המוח, של ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל, בביטוי הקולטנים יש הונחה על סרוטונין ובתחלופה של נוירוטרנסמיטורים המווסתים את ההתפתחות והתפקוד של סינפסות עצביות.
לפיכך, המיקרוביוטה של המעי יכולה להשפיע על התפתחות הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות, כולל הפרעות התנהגותיות כמו אוטיזם. מכיוון שהמיקרוביוטה ממלאת תפקיד חשוב בהתפתחות העצבית של המוח בשלב מוקדם בחיים, לעובדה זו עשויות להיות השלכות בגילאים מאוחרים יותר. למעשה, דיסביוזה יכולה לתרום להפרעות נוירו-התפתחותיות ולמחלות נפש בגילאים מאוחרים יותר. גורמים שונים, מגוונים כמו תזונה, גנוטיפ, צריכת אנטיביוטיקה או צריכת פרוביוטיקה , יכולים לשנות את האיזון בין הומאוסטזיס / דיסביוזה של המיקרוביוטה של המעי ולהשפיע על תפקוד המוח.
מיקרוביוטה ואוטיזם
מספר מחקרים מתארים שינויים במיקרוביוטה של המעיים של חולים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי בהשוואה לביקורות. פרופיל החיידקים מגלה שפע גדול יותר של חיידקים מהסוג Clostridium עם ירידה ביחס של Bacteroidetes/Firmicutes ועלייה במינים של Lactobacillus ו-Desulfovibrio, המתאם עם חומרת האוטיזם. זה קשור גם להפחתה בחומצות שומן קצרות שרשרת המווסתות על ידי מיקרואורגניזמים במעיים. יחד, מחקרים אלה מצביעים על כך שהפרעות בספקטרום האוטיזם קשורות לשינוי בהרכב ובתפקוד של המיקרוביוטה של המעי.
פרוביוטיקה ואוטיזם
בין כל הגישות הטיפוליות לאוטיזם התחזק בשנים האחרונות התועלת הפוטנציאלית של פרוביוטיקה. מטא-אנליזות אחרונות הגיעו למסקנה שישנם מחקרים המראים שיפור הן בתסמינים של מערכת העיכול והן בהתנהגות.
לסיכום, השימוש בפרוביוטיקה עם עדויות מדעיות בחולים אלו הביא עמו ציפיות רבות, הן לאנשי מקצוע בתחום הבריאות והן למשפחותיהם, שכן אחת המטרות המרכזיות בילדים אלו היא שיפור איכות חייהם.
